איך הצלתי את חייה של ילדה צעירה בישראל

איך הצלתי את חייה של ילדה צעירה בישראל

ביום קיץ חם, בזמן ביקור בישראל, הייתי עד לתאונה מחרידה. נערה בת 14 נפגעה על ידי מכונית, הושלכה באוויר, ונחתה בחבטה עזה על ראשה.

באנגלית יש ביטוי "גיבורים נעשים, לא נולדים". במקרה שלי, שנים של אימונים כרב בשירות המשטרה הכינו אותי לרגע הזה. רצתי אל הנערה, ולאחר שהבחנתי שהיא אינה נושמת ושאין לה דופק, התחלתי בפעולות החייאה והצלתי את חייה.

אני לא גיבור. עם זאת, זה לא היה מקרה שהייתי במקום הנכון בזמן הנכון. דוד המלך אמר "מה' מצעדי גבר" (תהילים ל"ז, כ"ב) ולימד שההשגחה העליונה של אלוהים היא המכוונת אותנו להתרחשויות כמו התאונה ההיא. כשאנו נקלעים למצב מסוים, מוטלת עלינו האחריות להגיב ולפעול בדרך הנכונה.

בעיני, גיבורים אמיתיים הם אלה שמוכנים לסכן את חייהם כדי להציל אחרים. יהודה הוא אדם כזה בדיוק.

בפרשת השבוע "ויגש" (בראשית מ"ד, י"ח – מ"ז, כ"ז), בנימין מוחזק כבן ערובה על ידי המשנה למלך פרעה. תוך סיכון חייו שלו, דורש יהודה את שחרורו של אחיו בנימין.

יהודה מבין את החשיבות של הצלת חיים. מצווה זו חשובה כל כך שחכמינו אמרו "כל המקיים נפש אחת מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא" (סנהדרין ל"ז ע"א).

מעשיו של יהודה לא רק הבטיחו את שחרורו של בנימין, אלא גם איחדו מחדש את משפחתו של יעקב והצילו את העם היהודי כולו.

גיבורים לא מצפים לקבל פרס, עם זאת יחידים המסכנים את עצמם למען אחרים זוכים פעמים רבות לגמול שלעולם לא ציפו לו. אני מאמין שהגמול הבלתי צפוי שלו זכה יהודה היה התובנה הרוחנית שזכה לקבל מיוסף.

כאשר יוסף, המשנה לפרעה, גילה את זהותו בפני אחיו, הם היו מבוהלים מהמחשבה שהוא יבקש לנקום בהם על שמכרו אותו לעבד. ואולם, יוסף מרגיע אותם ואומר "וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם" (בראשית מ"ה, ה).

יוסף מדגים את האמונה היהודית בהשגחה עליונה ובכך שבסופו של דבר היה זה אלוהים שתכנן את ירידתו למצרים.

"צירוף מקרים" הוא לא מושג יהודי, אלוהים מצוי בפרטים של כל החוויות שלנו. אנחנו רק צריכים לראות מעבר לחומריות של העולם הזה ולהכיר בנוכחותו.

הניסיון האישי שלי עם השגחה לימד אותי איך להגיב למיסיונרים ששואלים בהתגרות "האם יש לך יחסים אישיים עם אלוהים". להפתעתם הרבה, אני תמיד עונה שכן.

מה אישי יותר מלחוש את ידו של אלוהים במהלך חיינו. אלוהים מוביל אותנו למצבים שבהם יש לנו הזדמנות לבחור נכון ולעשות את העולם למקום טוב יותר.

מי ייתן ושבת זו תעניק לנו שפע הזדמנויות לחוות קשר אישי וקרוב יותר עם הבורא ועם חוכמתה של התורה.

שבת שלום,

הרב בן ציון קרביץ